שרון טפר
כשאימי נולדה בשנת 1939 בביה"ח בנתניה, נתנה לה אימה את השם הכה בעייתי - "לילית".
כשבאה סבתא ארנה לרשום את ביתה התינוקת במשרד הפנים, סירבו אלו לרשום שם כמו "לילית".
למה?
מה יש בו בשם הזה שכה מלחיץ את היהודים?
מדוע אלה מסופוטמית מהאלף השלישית לספירה, מהווה איום כזה על העם היהודי וקדושתו?
אז מספיק להציץ בספר בראשית פרק א' ואח"כ בפרק ב' בכדי להבין שיש פה בעיה עקרונית. בעיה שקוראים לה שיוויון בין המינים.
עפ"י חלק מהדרשות והדרשנים, לילית הייתה אשתו הראשונה של האדם הראשון. חוה היתה השנייה.
לילית בקשה שיוויון, ולא קיבלה.
חוה ולילית, לילית וחוה, האחת מסמלת את הצנעה והמשפחתיות והשנייה את המיניות והפיתוי.
האם הן שוכנות בתוכינו כולנו? האם אנו יכולות לחיות בשלום עם 2 הדמויות הארכיטיפיות האלו?
קצת על לילית ודמותה, קצת על איך שבדת היהודית תופסים את הלילית, עוד קצת על הבדלי מעמדות עוד מימי התנך, וקצת עלינו דמות האישה המודרנית, בהרצאתי הייחודית הזו.
שרון טפר
גימלאית שירות בתי הסוהר. בתפקידה האחרון שימשה כקצינת החינוך של סגל הארגון. מדריכת משלחות לפולין, ומרצה לנושא השואה.
מורה לאומנות בעבר הרחוק ומורה לצורפות בהווה.
