מיכל אורן
הפולמוס על העדלאידע של אגדתי: הגוף הנשי הוא הפוליטי
תהלוכת העדלאידע של ברוך אגדתי היתה ידועה כאגדה שלא היתה מביישת את קרנבל ריו-דה-ז'נרו... אך במיוחד חיכו כולם לטקס בחירת אסתר המלכה. מסתבר שהאירוע היה קדימון לתחרויות "מלכת היופי". אך כיצד כל זה קשור בפורים? ומי ביקר את הרעיון? על כל זה, בהרצאה שמחה אך גם עם צד אפל.
בכרם תימן – סיפורה של אהובה עוזרי והמוזיקה התימנית
זמירים בכרם התימנים – ימי הזוהר של כרם התימנים בשנות ה-70, כאשר על אף העוני והפשע, ואולי בזכותם, פרחה תרבות אותנטית שבישרה עידן חדש במוזיקה. כל זאת על רקע סיפור הקמת כרם התימנים מתחילת המאה ה-20 ויחסה של תל-אביב היחסנית כלפיה.
גדולות מהחיים – מניה שוחט כמשל לנשות העלייה השנייה
מניה שוחט, רחל כצנלסון, חנה מייזל, רחל ינאית, שרה מלכין ועוד רבות, אך עדיין מעטות בקרב הפועלים הצעירים שעלו בעלייה השנייה. כיצד יכלו לקשיים, במה היתה תרומתן לחברה ולאומה?
האישה בקיבוץ – האם היה שוויון בראשית התנועה הקיבוצית?
סערות ויצרים על הגורן בליל לבנה: מאבק נשים לשיוויון בראשית הקיבוץ רצח או התאבדות? סיפורים מעין-חרוד וקיבוצים אחרים מראשית ימי ההתיישבות – צעירות וצעירים הגיעו ארצה ללא משפחות, והתנסו בחיים קשים של עמל ואידיאולוגיה חדשה, באקלים קשה וסביבה חדשה. כיצד התמודדו עם שאלות החיים הטריוויאליות? בהרצאה ניווכח שמצבן של נשים היה קשה כפליים, נוכח מאבקן לשיוויון.
יליזבטה והמוסקוביות בארץ ישראל
יליזבטה, הנסיכה לבית רומנוב, גיסתו של הצאר הרוסי, בשונה מאנשי השררה, היתה אהודה מאוד, בין השאר בזכות דבקותה בדת. היא נישאה לאחיו של הצאר, סרגיי, ויחד הם ביקרו במקומות הקדושים בארץ ישראל. בהרצאה נספר על יליזבטה ועל המבנים הרוסיים הרבים בארץ (שכונו 'מוסקוביות'), כולל יוזמתה להקים את הכנסייה הגדולה בארץ, בעין כרם, על שמו של סרגיי, לאחר שנרצח. יליזבטה ביקשה להיקבר בהר הזיתים, ובסיפור משנה, שגם אותו נספר, ביקשה דמות נוספת להיקבר סמוך ליליזבטה משום ההשראה שקיבלה ממנה, ולימים נולד ממנה מלך בריטניה הנוכחי.
משפחת שלוש – הנשים החזקות ביישוב הספרדי
כאשר משפחת שלוש היתה עורכת מפגש מחזור, הגיעו מאות אנשים. המשפחה שהגיעה בתחילת המאה ה-19 לארץ (במיוחד ליפו), כללה כמה נשים מרתקות ומגוונות בעיסוקיהן ועמדותיהן ביחס למשפחה ולתחומי פעילותן. באמצעות סיפורי הנשים הללו, נתחקה אחר קורות המשפחה, ואחר היישוב הספרדי בארץ בכלל, שהתאפיין ביזמות כלכלית שקדמה בהרבה לפעילות הציונית, והביאה לפריחה בערים שונות.
המסעות הגדולים – האם גם לנשים?
מסעות גיאוגרפיים היו עניין לגברים בדרך כלל. מאז ומעולם היו נוסעים הרפתקנים וחוקרים, או מיסיונרים שנסעו למקומות רחוקים ונידחים. החל במאה ה-18 פשט יותר ויותר הנוהג של "הטיול הגדול" (שמזכיר את "הטיול שאחרי צבא" אצלנו...), כחלק מהשלמת החינוך. נשים מעטות נהגו לנסוע במסעות הללו, גם בימי קדם וגם מהמאה ה-18 במסעות המודרניים הללו. לעיתים נאלצו להתחפש לגברים! נספר על כמה מהן, גם הרפתקניות וגם כאלה שהגיעו לארץ ישראל כדי להשתתף במחקר הארכיאולוגי, או להביא את בשורת הנצרות.
האצילה טונשוק הממלוכית, והורם סולטן אשת הסולטן – בונות את ירושלים
בתקופות הממלוכית והעות'מאנית, לא היינו מצפים שנשים מוסלמיות יהיו "יזמיות". ובכל זאת, שתי נשים כאלה פעלו בירושלים ובנו מבנים חשובים. האחת, סית טונשוק, בנתה מדרסה – ובהרצאה נספר מהי מדרסה באותה תקופה – וגם את קברה. שני המבנים היו מפוארים, כמיטב המסורת הממלוכית. השנייה, רוקסלנה (הורם-סולטן), אשתו האהובה של הסולטן סולימן המפואר, יזמה בית תמחוי ומוסדות צדקה אחרים בירושלים, שלטובתם ולטובת האוכלוסייה גם שיפצה את אמות המים לירושלים. מה היה המניע של כל אחת מנשים אלה? במסגרת ההרצאה נדון בנושאים "מצוות הצדקה" באסלאם, וה"ווקף".
מניה וחיים-נחמן (וגם אירה) – יחסיו של ביאליק לנשים בחייו
סיפורה של הציירת המעולה אירה יאן, מורתו של גוטמן לציור, שאיירה את ספריו של ביאליק והיתה אהובתו. בהרצאה נספר על הזוג חיים-נחמן ומניה ביאליק, מערכת יחסיהם (עם הצער על שהיו חשוכי ילדים), גם סביב שירתו של ביאליק ומחויבותו להוריה של מניה, וביתם ברחוב ביאליק והמעבר לרמת גן. ומעבר ליחסי המחויבות, מה היה טיב היחסים בין ביאליק לאירה יאן.
אנג'ליקה שץ – הציירת המוכשרת הנעלמה
לאן נעלמה הציירת אנג'ליקה שץ? תעלומת הציירת המוכשרת, בתו של בוריס שץ, שמסיבות "משפחתיות" העלימה ולא נתן לה הכרה ואף לא חסות מקצועית. התעלומה באה על פתרונה במחקר שגילה את ציוריה, ואט אט נחשף סיפור חייה של הציירת. תוך כדי הרצאה על אנג'ליקה, נספר על דמותו של בוריס שץ, מייסד בצלאל, ושני ילדיו ה"רשמיים".
ד"ר מיכל אורן
מומחית בגיאוגרפיה היסטורית: מרצה במסגרות אקדמיות וסמי-אקדמיות שונות (אוניברסיטאות, מכון אבשלום, יד בן-צבי) ובקתדרות לציבור הרחב (בית הלוחם, חוגים בערים ואזורים שונים, חוגי בית, ועוד).
בין תחומי העניין: התיישבות יהודית ורכישת קרקעות, ערים עתיקות וחדשות (במיוחד ירושלים, יפו ות"א), סמלים וחגים, לאומיות, הסכסוך היהודי-ערבי על הארץ, ועוד.
