רות ברנע
"אלוהים ברא את העולם לפי שהוא אוהב סיפורים"
(יצחק בשביס זינגר)
שמי רות ברנע, בעלת תואר שני במקרא, ואני מזמינה אתכם למסע מרתק בתנ"ך – לא כטקסט עתיק יומין בלבד, אלא כטקסט חי, נושם ורלוונטי למציאות חיינו היום. הטקסט המקראי, על עושרו הספרותי והרעיוני, מציע תובנות על שאלות מוסר, צדק, הנהגה וחברה – נושאים שנשארו אקטואליים עד היום מבחינת "אֵין חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ".
ההרצאות מלוות במצגת ומשלבות פרשנויות מגוונות, יצירות אמנות, שירה, מחול וסרטונים עכשוויים, היוצרים חוויה מעשירה ומעוררת מחשבה מתוך גישה פתוחה, סובלנית ומכילה.
התנ"ך הוא הסיפור שלנו והוא שייך לכולם. אני מזמינה אתכם להיות חלק מהסיפור.
"ולהתחיל מבראשית...."
נעמי שמר כתבה באחד משיריה: "ולפעמים החגיגה נגמרת... לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית."
הביטוי "להתחיל מבראשית" לקוח מהמקורות ומתייחס לימים שאחרי חגי תשרי. גם השנה החגים חלפו בצל כאב, אובדן וחרדה וחגיגה לא באמת הייתה שם... וכעת, כשהם מאחורינו, אנו נקראים להתחיל שוב...אבל האם זה אפשרי להתחיל שוב כשהפצעים מדממים, הלב כבד והעתיד לוט בערפל?
מהיכן לקוח ביטוי זה ומה משמעותו במקורות? ומדוע דווקא עכשיו, כשהחורף מביא עימו תרדמה, אנו נקראים להתחדשות?
אישה חוטאת או פורצת דרך? - סיפורה של חווה
היא ידעה את הצו, היא הכירה את האיסור – ובכל זאת, היא בחרה לאכול...
האם חווה הייתה אישה חלשה שנפלה בפח הפיתוי, או חלוצה נועזת?
מצד אחד, זהו סיפור על הפרת צו אלוהי, עונש, כאוס וכאב. מצד שני, אולי דווקא כאן מתחיל המסע האנושי – מהרצון לדעת, לבחור ולפרוץ גבולות.
כי כל מהפכה מתחילה במרד קטן, וחווה הייתה הראשונה לשאול, לטעום, לשנות את העולם ולשלם את המחיר...
גבר בורח מבשורה - סיפורו של יונה הנביא
"וַיֹּאמֶר לוֹ מַה-לְּךָ נִרְדָּם?"
לפעמים אנחנו מעדיפים לעצום עיניים. לברוח. לשקוע בשגרה, כאילו אין עולם בחוץ שקורא לנו לפעול, להשתנות, להתעורר. אבל אז מגיע קול ישן, מוכר, מהדהד לאורך הדורות: "בֶּן אָדָם, מָה לְךָ נִרְדָּם?"
הקריאה הזו פותחת את חודש אלול ועשרת ימי התשובה, תקופה של חשבון נפש והתבוננות פנימית. ההרצאה תוביל אותנו בעקבות יונה הנביא -האדם שנרדם דווקא ברגע שבו היה עליו להתעורר. נשמע איך סיפורו משקף את הסיפור של כולנו, ונשאל : האם גם אנחנו ישנים מול ההזדמנות להשתנות?
"ֹוּשְׁבִי קָשֶׁה מִכֻּלָּם..." - ימי צקלג
"ְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מָוֶת, חֶרֶב, רָעָב, כָּל הַמְּאֻחָר קָשֶׁה מֵחֲבֵרו, ֹוּשְׁבִי קָשֶׁה מִכֻּלָּם..." (תלמוד בבלי]
השנה היא 1000 לפנה"ס - מלחמה בין ישראל לפלשתים. שבטים נודדים מהנגב פולשים לעיר צקלג ושורפים את היישוב. הנשים והילדים שנותרו חשופים ללא הגנה נלקחים בשבי .
עברו 3000 שנה...
השנה היא 2023 - מחבלים מעזה פורצים ליישובי עוטף עזה. היישובים עולים באש, גברים, נשים וילדים, שנותרו חשופים ללא הגנה. נרצחים ונלקחים בשבי...
אז וגם היום: אותה אימה. אותן זעקות. אותו חוסר אונים. אותה תדהמה: איך יתכן שזה קרה לנו? ומי האחראי? ואיך מחזירים את החטופים? ובאיזה מחיר? והאם אפשר יהיה לאחות את השברים ביום שאחרי?
בין גבורה לבגידה – סיפורה של יעל
"וַתֹּאמֶר אֵלָיו: סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי, אַל-תִּירָא..."
"אמצעים לא חוקיים יכולים להפוך לחוקיים כאשר הם הכרחיים" [אברהם לינקולן]
הוא פרץ אל אוהלה, עייף ומבוהל, עיניו תרו אחר מפלט. והיא באותו שבריר שנייה, קלטה: זהו רגע ההכרעה.
סיפורה של יעל הוא מהמסעירים והחידתיים בתנ"ך - אישה אחת, מצביא מנוסה, אוהל שקט, ומעשה שהכריע מלחמה.
מה באמת קרה באוהל באותו לילה גורלי?
בעיצומה של מלחמה, כשגורלה של אומה מונח על כף המאזניים, יש רגעים שבהם גבורה ובגידה נטווים זה בזה. האם יעל היא לוחמת נועזת, או שמא בוגדת חסרת רחמים? כיצד מתקבל הרגע שבו אמצעים לא חוקיים הופכים להכרחיים?
״מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר?״ - על המסתורין בדמותה של מלכת שבא
"בכל סיפור טוב יש חלק גלוי וחלק נסתר שמשאיר מקום לדמיון..."
דממה מסביב. מדבר אין סופי... שיירה ארוכה של גמלים עמוסים, עושה את דרכה במסע מפרך לירושלים, מסע שהפך לאחת התעלומות ההיסטוריות הגדולות ביותר. את השיירה מובילה אישה עוצמתית, חכמה ויפהפייה, שמלכותה משתרעת על פני ארצות עשירות בזהב, בשמים, ותבלינים נדירים...
מי את מלכת שבא? האמנם עשית את כל הדרך הארוכה הזאת לעימות אינטלקטואלי? מה באמת קרה במפגש בינך לבין המלך שלמה? ואיך סיפורך ממשיך לעורר השראה, אפילו בימינו...
"לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּן עִם אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"
ממלכה אחת - שני עמים.
דוד המלך היה הראשון שהצליח לאחד את שנים-עשר השבטים תחת ממלכה אחת. לרגע נדמה היה כי ממלכת ישראל הפכה ליציבה וחזקה, אך כבר בדור שאחריו החלו להופיע סדקים, ובימי נכדו הקרע הפך לשבר בלתי הפיך. האם הפילוג היה גזרה היסטורית ידועה מראש, או שמא היו בחירות אחרות שיכלו לשנות את מהלך האירועים?
הסיפור המקראי אינו רק עדות לעבר הרחוק – הוא משקף מציאות חיינו. המתח בין נאמנות אישית לנאמנות ציבורית, הקרעים הערכיים המעמיקים בין חלקי העם – כל אלה לא נותרו מאחור. במפגש זה נבחן את הבחירות שהובילו לפילוג אז, ונשאל: האם יתכן מצב שההיסטוריה תחזור שוב על עצמה?
האישה המסתורית של משה – סיפור על אהבה, סוד ולשון הרע
"וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח"
עברו ארבעים יום. משה יורד מההר. פניו קורנות והוא נושא עמו את לוחות הברית. השקט מוחלט. כל העם עוצר את נשימתו לנוכח האיש אשר ברגע השיא של חייו, עמד פנים מול פנים מול אלוהים...
אבל המפגש שלנו ייקח אותנו דווקא ליום שאחרי... לרגע כואב ושנוי במחלוקת בחייו של משה, רגע שבו לא עמד משה מול אלוהיו ומול עמו, אלא מול בני ביתו ומול "הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח"...
מי הייתה אותה אישה מסתורית שהצליחה להסעיר כך את משפחתו? מדוע נישואיו עוררו ביקורת? והאם מדובר בלשון הרע או בביקורת לגיטימית? האירוע הזה מטלטל את יחסיו של משה עם שני אחיו האהובים – מרים ואהרון, ומעלה שאלות עמוקות על גזענות, קנאה, ומעמדו של המנהיג בעיני קרוביו.
בין צדק לנקמה – סיפורה של דינה
"וַיֹּאמְרוּ: הַכְזוֹנָה, יַעֲשֶׂה אֶת-אֲחוֹתֵנוּ"?
הכול מתחיל ברגע תמים – נערה צעירה, סקרנית ותמימה, יוצאת מתחומי מחנה אביה "לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ" בעיר הכנענית הסמוכה, וליבה נרגש מהעולם החדש שנפרש בפניה... אך רגע הפסטורלה מתנפץ באחת, והיא מוצאת את עצמה בלב דרמה עזה שתשנה את חייה ואת חיי משפחתה.
סיפורה של דינה, מהמטלטלים בתנ"ך, טעון ברגשות עזים של צדק, כבוד ונקמה, והוא מציב בפנינו שאלה נוקבת: היכן עובר הגבול בין דרישה לצדק לבין אלימות חסרת רסן?
בהרצאה נעמיק בדילמות המוסריות שמעלה הסיפור ונבחן את הרלוונטיות שלו למציאות חיינו כיום. כיצד מתמודדים עם פגיעה? איך מאזנים בין צדק לנקמה? ואיזה מסר נושא עמו הסיפור לדורות הבאים? כמו כן, נגלה כיצד עקרונות אלו – המשתקפים בפרשת דינה – נקשרים גם למסורת חג החנוכה ולמאבקי העם היהודי לשמור על כבודו לאורך ההיסטוריה.
- ההרצאה מתאימה גם לקראת חג חנוכה
אוריה החיתי - האם ידע או לא ידע?
"וְאֶל בֵּיתוֹ לֹא יָרָד "
שעת ערב, המלך דוד נדדה שנתו והוא מתהלך על גג ביתו, עיניו נודדות אל החצרות שמתחתיו – ואז הוא רואה אותה. אישה יפה רוחצת ויופייה המהמם מכה בו... מכאן מתחיל סיפורו המטריד של משולש הדמים – דוד, בת שבע ואוריה החיתי. ככל שהסיפור מתקדם, כך הוא מסתחרר בתוך עצמו, כמו מערבולת שאין ממנה מוצא, עד לתוצאותיו הטרגיות הרות הגורל.
שמעון בר אפרת בספרו "מקרא לישראל" טוען כי עוצמתו של הסיפור נובעת מהאיפוק שבשפה – העובדות מוצגות ללא שיפוט, באופן ענייני ויבש, ללא התמקדות במניעים או ברגשות הדמויות.
העובדה שאין שיפוט מוסרי בתיאור המעשה עצמו, מאפשרת מגוון פרשנויות ומעוררת שאלות עמוקות על כוח השררה, על שחיתות שלטונית, על מוסר ועל לקיחת אחריות.
בין גזירת גורל לתעוזה - סיפורה של תמר כלת יהודה
"וְהִיא לֹא-נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה" [בראשית לח]
במקרא מופיעים סיפורים רבים על נשים אומללות, שכמהות לילד ואינן יכולות ללדת בשל עקרותן, אולם הסיפור שלפנינו מתאר מקרה הפוך: זהו סיפורה של תמר שיכולה ללדת, אבל לא מאפשרים לה, והיא נאלצת לעמוד לבדה מול נורמות קשוחות של חברה מדכאת, כדי להשיג את מה שמגיע לה בזכות.
זהו גם סיפורו של מנהיג שעבר תהליך פנימי של שינוי והתבגרות מוסרית. סיפור שמראה, שמנהיגות אמיתית אינה חפה מכישלונות אלא נמדדת ביכולת להשתנות ולתקן. כך יהודה, אשר נשא בליבו חטא כבד, הכיר בטעותו והפך לדמות מרכזית בהנהגת אחיו, ומאוחר יותר בהנהגת העם כולו.
על משבר הגיוס הראשון במקרא
"הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה?"
בימים שבהם הדרישה לשוויון בנטל עומדת במוקד הדיון הציבורי, מהדהדת קריאתו העתיקה והנוקבת של משה לשבטי ראובן וגד, שביקשו להישאר בעבר הירדן המזרחי ולהימנע מהשתתפות בכיבוש הארץ.
האם היו אלה המשתמטים הראשונים, שביקשו ליהנות מפירות הארץ מבלי לשאת בנטל המלחמה ?או שמא יש לקרוא את סיפורם אחרת – דווקא כהצהרה ראשונה של ערבות הדדית, שבה הם מקבלים על עצמם אחריות יוצאת דופן?
הסיפור שלפנינו מעורר שאלות שממשיכות להטריד ולפלג אותנו גם היום - על אחריות, על סולידריות, ועל המחיר של בחירה בדרך נפרדת.
מה בין "עשיית מקדש" לסיפור "העץ הנדיב" ולשחרור גדי מוזס משבי חמאס?
"וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, א)
הימים ימי תמוז...
ימי הצום על חורבן הבית ו"ימי בין המיצרים" קרבים... ואולי כאן המקום לחזור אחורה בזמן, למסע במדבר, למועד בו הכל התחיל, כשישראל מצווים על ידי האל לתרום מהונם, זמנם וכישוריהם כדי "לעשות לו מקדש".
ונשאלות השאלות:
- "פתאום עכשיו פתאום היום...?" למה דווקא עכשיו, באמצע המסע המפרך במדבר?
- ומדוע מלווה הציווי, בהוראות כל כך ארוכות, מדויקות, ומתישות, אם מדובר רק בבניית אוהל זמני מיטלטל, שעוד רגע, יוחלף במקדש אבן נצחי בארץ?
- ואיך כל זה קשור לסיפור "העץ הנדיב", לחורבן הבית ולשחרורו של גדי מוזס משבי חמאס?
זעקתה האילמת - סיפורה של רצפה בת איה
"וְלֹא-נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם, יוֹמָם, וְאֶת-חַיַּת הַשָּׂדֶה, לָיְלָה"
זהו אחד הסיפורים המצמררים ביותר בתנ"ך – סיפור שנמתח על פני דורות, סיפור על גברים שכרתו ברית בינם לבין עצמם, על שבועה שהושגה במרמה ואז הופרה, ועל נקמה אכזרית שבאה בעקבותיה.
בלב הדרמה עומדת אישה אחת, אומללה אך עוצמתית, חסרת כוח פוליטי או מעמד חברתי, אשר העזה במסירות נפש שאין שנייה לה, לקרוא תגר על המלכות ולערער סדרי עולם.
זהו סיפור של זעקה אילמת של פילגש עשוקה שהדיה ממשיכים להדהד עד היום.
- ההרצאה מתאימה גם לעשרה בטבת
"מִתְּפִלַּת 'עַל נִסִּים' וְעַד 'נֵס לֹא קָרָה לָנוּ" - גלגולו של חג החנוכה
מלחמות המכבים התרחשו בין השנים 167–160 לפנה"ס נגד שלטון היוונים בארץ ישראל,
האירועים התרחשו אמנם לפני כ-2,150 שנה, אך משמעותם ממשיכה להדהד גם בימינו. חג החנוכה, עבר גלגולים שונים לאורך הדורות – מהדגשת הניצחון הפיזי בספרי המקבים, דרך נס פך השמן במזמורי התפילות, ולבסוף שיבה אל דימויי הגבורה והעוצמה הצבאית, כפי שהדבר משתקף בשירי התנועה הציונית הציונית.
בהרצאה זו נבחן כיצד תפיסת הנס השתנתה בתודעה היהודית וכיצד חג החנוכה, על גלגוליו השונים, ממשיך לשמש מקור השראה גם בימינו, כאשר רבים מייחלים שוב להתגלותם של ניסים.
"יֵשׁ עֵץ שֶׁחֲלוֹמוֹ פְּרִי וְיֵשׁ עֵץ שֶׁחֲלוֹמוֹ אֵשׁ..." - על פולחן העצים במקרא ובימנו
יחסי הגומלין בין האדם לעצים ניכרים בתרבויות רבות בעולם, מאז העת העתיקה ועד ימינו. העץ, שהיה בתחילתו מקור מזון וחומר גלם, הפך במהלך הדורות לסמל רוחני ומוקד לפולחן. במקרא ובמסורת היהודית הוא מופיע כמעניק חיים, אך גם כאתר קדוש שבו האדם מבקש מגע עם העל-טבעי.
למרות האמונה באל אחד, נותרה ביהדות זיקה עמוקה לעצים, זיקה שאולי משמרת הד קדום לעבודת אלילים.
הרצאה זו תבחן כיצד העצים מספרים את סיפורו של האדם וכיצד היחס אליהם משקף תפיסות דתיות ותרבותיות שהתפתחו לאורך הדורות.
"וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי" - סיפורה של המלכה המודחת
האולם המלכותי והמפואר של אחשוורוש היה מלא מפה לפה... עבדיו נקבצו מכל רחבי הממלכה האדירה ל-180 ימי משתה לראות "אֶת-עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, וְאֶת-יְקָר, תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ" והמלך שישב בראש השולחן היה שיכור ומרוצה.
ואז פתאום זה קורה...
השליט הבלתי מעורער אחשוורוש, שהכל סרים למרותו, שולח פקודה "לְהָבִיא אֶת-וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה, לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ", אבל ושתי מסרבת והכל מתערער פתאום...
ומה באמת מסתתר מאחורי סירובה? ואיך רגע אחד של סירוב הפך לסערה ששינתה את פני ההיסטוריה?
המפגש יספר את סיפורה של המלכה שהעזה לומר "לא"? – ושילמה על כך את המחיר.
"לִפְעָמִים חֶמְלָה הִיא מֶרֶד" - סיפורה של בת פרעה
היא גדלה בארמון המפואר ביותר במצרים. בתו של המלך, נסיכה רמה, חיה בעולם שבו צווים הם חוק, וגזרות אינן ניתנות לערעור.
אבל אז, על שפת היאור, היא רואה תיבה קטנה צפה על המים. היא פותחת אותה – ועיניה פוגשות תינוק בוכה. היא יודעת על פי צו אביה מה עליה לעשות. אבל היא בוחרת אחרת, ומבלי לדעת, היא משנה את מסלול ההיסטוריה...
האם זה סיפור על אהבה וחסד, או על התקוממות שקטה שמערערת אימפריה שלמה?
כי לפעמים, החמלה היא המרד האמיתי.
"בִּשְׁעַת יֵאוּשׁ, כַּאֲשֶׁר הַכֹּל אָבוּד, נִשְׁאֶרֶת הַתְּעוּזָה..." - סיפורן של רות ונעמי
מגילת רות, נתפסת בעינינו כמגילה של חסד ומסירות. בתוך עולם התככים, שהמקרא לא חוסך מאיתנו, מופיעה פתאום פינה קטנה של רוגע, שדות זהובים וביקורים נרגשים בגורן... האמנם?
כי מעבר לאהבה ולחסד יש כאן סיפור מופלא של התמודדות עם משבר עמוק ועם בחירות שנעשו במצבי קיצון – כשהכול נראה אבוד, וההכרעה כמעט בלתי אפשרית. אז מה מסתתר מאחורי הנוף הפסטוראלי של בית לחם, ומה באמת קרה שם בגורן בחצי הלילה?
טו באב - האמנם חג האהבה?
"וְהִנֵּה אִם-יֵצְאוּ בְנוֹת-שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת"
" לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן ... וְמחוֹללוֹת בַּכְּרָמִים". (תענית ו)
ט"ו באב הוא אחד המועדים השמחים בלוח השנה היהודי, חג של חיבור ואחדות, של פיוס והתחדשות, וימינו אף נתפס כחג האהבה.
אולם מסתבר, שמאחורי החגיגיות מסתתר סיפור אחר, אפל ומטריד – סיפורה של הפילגש מבית לחם יהודה...
בהרצאה זו נצלול אל הפער שבין הרומנטיקה של ט"ו באב לבין שורשיו הכואבים, ונבחן כיצד סיפור פילגש בגבעה עדיין מהדהד בשאלות חברתיות ואתיות גם בזמננו.
"בתחבולות תעשה לך מלחמה" – עצת אחיתופל וקרב הצללים
"בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפּול עָם, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ" [משלי י"א]
אין זה מקרי שפסוק זה נבחר לשמש סיסמה של ''המוסד' ,שכן גם כיום ברור שמערכה לא מוכרעת בכוח צבאי בלבד. במרכז סיפורנו עומדת עצת אחיתופל יועצו הקרוב של דוד. תחבולתו המדויקת במרד אבשלום, כללה תמרון פסיכולוגי, עיתוי מדויק וניצול חולשות אנוש, והייתה אמורה להכריע את גורל הממלכה.
והשאלה הנשאלת:
אם עצת אחיתופל הייתה כל כך נכונה לאבשלום, מה גרם לו שלא לבחור בה ולהעדיף דווקא את העצה האחרת, החלשה יותר, שסופה טרגדיה נוראה?
"וְשָׁבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם" - על ייאוש, אומץ וחסד אחרון - סיפורם של המלך שאול ואנשי יבש גלעד
שיבת בנים לגבולם אינה תמיד שיבה אל החיים.
לעיתים זוהי שיבה אל האדמה הזאת – מעשה חסד אחרון להשבת כבוד האדם גם לאחר מותו.
חסד זה מציב אותנו מול הדילמה הקשה מכול:
היכן עובר גבול המחויבות המוסרית של חברה לוחמת להשבת בניה?
מהו המחיר שאנו מוכנים לשלם כדי להשיב את בנינו המתים?
האם ראוי לסכן לוחמים חיים לשם כך?
דילמה כואבת זו, שקרעה את החברה הישראלית בשנים האחרונות, איננה חידוש של זמננו. היא נטועה עמוק במקרא, בלב סיפורם של המלך שאול ואנשי יבש גלעד
על הרפורמה המשפטית הראשונה בתנ"ך - סיפורן של בנות צלופחד
"לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם-אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן?" [במדבר כו]
בימים אלה, כאשר מדברים על רפורמות והפיכות משפטיות, כדאי לחזור אלפי שנים אחורה בזמן, לסיפורן של בנות צלופחד.
חמש נשים צעירות במדבר העזו לעמוד מול משה, גדול נביאי ישראל, מול חוקי תורה נצחיים ומול חברה פטריאכלית קשוחה, ולבקש שינוי בחוקה...
האם יצליח קול נשי קטן לערער על כל אלה ולהוביל לשינוי?
ומתוך הסיפור העתיק הזה תעלה שאלה הלכתית שמטלטלת גם היום: האם נאמנות למסורת ישראל ולחוקיה, פירושה דבקות מוחלטת בתורת משה מסיני או דווקא היכולת להעז ולשנות מתוכה?
