הרצאות בתנ"ך

ד"ר ליאורה רביד

 

מי כתב את התנ"ך : מתי נכתב ומדוע נכתב?

התנ"ך נכתב ברציפות במשך 1,000-700 שנים, ודי בעובדה זו כדי להפוך אותו למפעל כתיבה חד-פעמית בתולדות האנושות!
אך מה אנחנו יודעים על הסיבה שבגללה מפעל הכתיבה הזה יצא לדרך?
מי היו כותביו?
מה מסביר את העובדה שחיבור שהועלה על הכתב בפינה נידחת ושכוחת אל, תורגם לכל השפות והפך לרב המכר הגדול ביותר מעולם?

גן עדן עולה לשמים

לפי התנ"ך גן עדן היה מקום על פני האדמה. לעומת זאת, במסורות מאוחרות הגן נמצא בשמים ובו חיות נשמות הצדיקים, שממתינות ל"תחיית המתים" – וזה לא תנ"ך!
מדוע גן עדן הארצי עלה לשמים ומאימתי הפך למקום מנוחתן של נשמות המתים הצדיקים? מתי הפך הגהינום למקום עונשם של הרשעים – והיכן הוא נמצא?

החטא הקדמון, או הפשע המושלם

בני הזוג הראשון שחיו בגן עדן הפרו את האיסור האלוהי ואכלו מהפרי האסור, "פרי עץ הדעת טוב ורע". אלוהים שזעם על פשעם השליך אותם ואת כל החיות מגנו, ומאז אנחנו בני תמותה – וזה ה"חטא הקדמון".
לכאורה מדובר בסיפור תמים – ולא כן! אכילת הפרי האסור הפכה את האדם לייצור תבוני שמסוגל להכיר בקיומו של אלוהים, לתקשר איתו, להבין את חוקיו ולעבוד אותו.
אז אם פרי עץ הדעת טוב ורע היה כל כך טוב, מדוע מלכתחילה הוא נאסר לאכילה? מדוע אכילתו נחשבה פשע? 

סיפורה של הכת שכתבה את המגילות הגנוזות

ב-1947 נמצאו המגילות שמוכרות לכולם בשם "המגילות הגנוזות", שנחשבות לממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר של המאה ה-20.
אנחנו נספר את סיפור מציאת המגילות, ואת הסיפור של כת הגברים שחייתה בקומראן וכתבה אותן.

האישה בתנ"ך

לרבים נדמה שגיבורות התנ"ך מייצגות את ראשית הפמיניזם, דבר שאיננו נכון לחלוטין!
הנשים בתנ"ך חיו בתקופה שבה נישואיי ילדות בנות 13-11 היו הנורמה המקובלת, ולמן יום נישואיהן הן היו קניין מוחלט בידי הגבר שנשא אותן. הן חיו בעולם שבו ריבוי נשים היה רצוי, ומעמדה של האישה נקבע לפי קריטריון אחד: יכולתה ללדת ילדים.

חוק הייבום ופרשת יהודה ותמר (בר' לח)

חוק הייבום שעומד ברקע פרשת יהודה ותמר, קובע שאחיו של גבר שהלך לעולמו ללא ילדים, יישא את אלמנתו. חוק הייבום ניתן על רקע שורה ארוכה של איסורי עריות והוא משקף עמדה חד-משמעית שלפיה התנ"ך אוסר באיסור מוחלט לעגן אישה ולכלוא אותה בתוך נישואים שאינם מתקיימים ואינם עתידים להתקיים. חוק הייבום הנוהג בימינו הוא עיקום וסילוף של אחד החוקים המתקדמים ביותר בתנ"ך!

הפונדקאות הקדומה

שרה השיאה את הגר שפחתה לאברהם כדי שתלד בן לה, לשרה! המעשה שעשתה שרה (וגם לאה ורחל) שופך אור על הפונדקאות הקדומה ועל היחסים המשפטיים שהתקיימו בין השפחות (ששימשו כרחם) ובין הנשים שלהן השתייכו.

רחל ולאה

רחל ולאה חיו בעולם שבו הגבר היה רשאי לשאת נשים רבות, ואישה לא נחשבה נבגדת אם בעלה היה עם אשתו האחרת.
אך כך, מה מסביר את היחסים העכורים ששררו בין שתי האחיות?

בנות צלפחד וירושת נשים

לצלפחד לא נולדו בנים, כי אם חמש בנות. ללא בן הוא נחשב ערירי, שכן בנות לא ירשו את רכוש אביהן ולא המשיכו את שמו.
בנותיו של צלפחד פנו אל משה בבקשה שיכיר בזכותן לרשת את אביהן, בקשה שהיוותה תקדים משפטי.
בימינו הן נחשבות "פורצות דרך", או "הפמניסטיות הראשונות" – ובכן זו טעות.
בנותיו של צלפחד לא ירשו את נחלת אביהן, והנתח שלכאורה ירשה כל בת, עבר לידי בעלה.

הצרה בתנ"ך: אלקנה, פנינה וחנה

אלקנה היה נשוי לשתי נשים שהיו 'צרות' (אויבות) זו לזו. הוא היה נשוי לפנינה המבוגרת שילדה לו בנים ובנות, ולחנה הצעירה שהתקשתה להרות לו.
כידוע, אלקנה אהב את חנה, ופנינה שקינאה באישה הצעירה, ירדה לחייה ולעגה לה – ואנחנו, כמובן מזדהים עם כאבה של חנה האומללה.
סיפורן של שתי הנשים פותח צוהר דווקא לעולמה של האישה המבוגרת, "שעשתה את שלה" ועכשיו בעלה יכול לקפח אותה ולהרעיף לנגד עיניה אהבה לאשתו הצעירה.

"בעון נדרים בנים מתים" : הנדר של יפתח

'נדר' נתפס בימינו כשבועה חמורה. בתנ"ך (ובתרבויות הקדומות) הנדר היה העסקה האולטימטיבית עם אלוהים. אלוהים ייעתר לבקשת הנודר, ובתמורה (או כתשלום) זה יקריב את בנו או את בתו לאלוהים. במילים אחרות, נדר הוא עסקה רצחנית וידועה מראש, שהתנ"ך אוסר לבצעו – ובכל זאת הוא התקיים בישראל.
מה עומד בייסוד הנדר ומדוע יפתח נדר לאלוהים והתחייב בחיי בתו? מה עומד מאחורי הנדר של חנה? במה נבדלים נדרי נשים מנדרי גברים?

המרד בשמים

ספר בראשית מספר סיפור מוזר, שלפיו "בני האלוהים" חמדו בבנות האדם. לפיכך הם ירדו מהשמים והזדווגו איתן – ומהזיווג הנורא הזה נולדו נפילים, שהיו קניבלים וביצעו כל פשע אפשרי עד שלאלוהים לא נותרה ברירה, אלא להביא את המבול על הארץ.
הסיפור המוזר הזה עומד בניגוד לרוח התנ"ך, אך הוא תופס מקום חשוב מאד במסורות הקדומות של ישראל – ועל כך נדבר בהרחבה.

המפץ הגדול : סיפור בריאת העולם

ששת ימי בריאת העולם שנחתמים ביום השבת, הפכו מקור הלצה בימינו.
אלא שחלוקת רצף הימים האין סופי למנות של 6 ימי עבודה ו-1 יום מנוחה, הוא מהפך משפטי וסוציאלי שכמותו לא ידע העולם הקדום.
זאת ועוד, יום השבת נקבע כיום מנוחה גם לעבדים ולשפחות וגם לבהמות העבודה – וההכרה שאין בחברה אף רובד, כולל בהמות, שהוא חסר זכויות לחלוטין – זה אכן מפץ משפטי וחברתי!

הספרים החיצונים

בימים שבהם התנ"ך הועלה על הכתב בבית המקדש שבירושלים, נכתבו בישראל חיבורים נוספים שלא נכנסו לתנ"ך – ולכן הם "חיצונים".
"החיצונים" והתנ"ך מתייחסים לאותו אלוהים, אך היהדות של החיצונים שונה בתכלית מזו של התנ"ך האליטיסטי.
לפני 2,000 שנים אסרו רבי עקיבא ובני חוגו לקרוא בחיצונים, ובהדרגה הם נעלמו מישראל ונשכחו.
החיצונים הם חלק אורגני ובלתי נפרד מהסיפור של התנ"ך ומהסיפור של העם שלנו, ואנחנו נספר את הסיפור הזה. 

 

מועדי ישראל

יציאת מצרים – היסטוריה או מיתוס ?

האם סיפור יציאת מצרים הוא מיתוס חסר כל בסיס היסטורי (כפי שטוענים חוקרים רבים), או שיש לו בסיס היסטורי ריאלי?
אנחנו נראה שבתוך סיפור יציאת מצרים "הגדול" שהוא עמוס ניסים ונפלאות, שזור סיפור נוסף, בבחינת סיפור בתוך סיפור. והסיפור השני הוא ריאלי לגמרי. יש לו תמיכה ארכיאולוגית נרחבת והוא עומד במבחן היתכנות ההיסטורית.

מגילת רות, מגילת החסד - הרצאה לחג השבועות 

מגילת רות מספרת על הקשר המיוחד שנרקם בין שלושת גיבורי המגילה: רות ונעמי ובועז, האיכר העשיר שאהב את רות ופרס את חסותו עליה ועל נעמי.
על פניו מדובר בסיפור יפה, אך פשוט – ולא כן!
מגילת רות מושתתת על שורה ארוכה של חוקים סוציאליים, שנועדו להיטיב עם הרובד החלש והעני בחברה – חוקים שהלוואי והיו מתקיימים גם בימינו!

יום הכיפורים (ויקרא טז)

לפי התנ"ך גוף האדם מישראל מחולל סוגי טומאה בדרגות שונות (החמורה ביותר היא טומאת מת). ולטומאה יש כוח דינאמי, מטפיזי, שנמשך אל בית המקדש ומזהם אותו – ואלוהים לא ישכון בבית מקדש מזוהם!
אנחנו נדבר על תפקידו של הכוהן הגדול ביום הכיפורים, ועל כך שהתנ"ך רואה באדם מישראל את מקור הטומאה המסכנת את טוהרת המקדש.

חנוכה ומרד החשמונאים

לפי המסורת חג החנוכה נקבע לזכר נצחון המקבים שמרדו באנטיוכוס שגזר גזרות שמד על דת ישראל. אך הדלק שהניע את הגזרות הייתה שכבת המתייוונים מקרב העילית הארץ ישראלית, ומלחמות עקובות מדם בין משפחות הכוהנים הגדולים שעמדו בראש בית המקדש בירושלים.

 

ד"ר ליאורה רביד

בעלת ניסיון עשיר ורב שנים בהוראת תנ"ך במסגרות שונות.

כותבת, מגישה ועורכת את "הפודקאסט של התנ"ך"

הקימה יחד עם רן לוי את הפודקאסט "עושים תנ"ך" במסגרת רשת הפודקאסטים 'עושים היסטוריה'.

מחברת הספר התנ"ך היה באמת, במסגרת הוצאת הספרים של ידיעות אחרונות. 

להזמנה ולפרטים נוספים:

טובה 052-7474121

דפנה 054-3979999

info@tarbutova.co.il

או מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם

נא למלא שם

נא למלא אימייל

נא למלא טלפון

Invalid Input