מה הביא בשנת 1888 בחורה, ג'ינג'ית, משכילה ויפהפיה, שיכלה להינשא לבן אצולה רוסי ולחיות חיי רווחה מפנקים, לעלות דווקא לארץ ישראל המסוכסכת, זרועת הקדחת והעוני?
הכל התחיל במכתב שהגיע אליה מאגרונום צעיר מראשון-לציון בשם מיכל פוחצ'בסקי, בחור צעיר שנשלח על ידי הברון רוטשילד להדריך איכרים במושבות חסותו. חלופת המכתבים הפכה לרומן, אולי הראשון בהיסטוריה, שכולו התנהל בשפה העברית! עד מהרה התגלתה החלוצה נחמה, שנישאה לפוחצ'בסקי, כמנהיגה ציונית רב-תחומית מובילה ורבת השפעה, שהצליחה לסחוף אחריה רבים.
בתקופתה היה מקובל שאישה תשב בביתה ותעסוק בגידול ילדיה ובניהול משק הבית. נחמה פעלה לשנות את המציאות. בנחישות ויצירתיות פירקה התנגדויות וטענה: 'כּל מִכְשול הוא אתגר ולכל בעיה - תשובה'.
בספירה הפרטית החלה לכתוב סיפורים שבהם שיקפה מציאות והשמיעה לראשונה את קולה של האישה, שהייתה עד אז אילמת ונעלמת בספרות התקופה. ברגישות ובזהירות הפנתה זרקור אל מצוקותיה ולבטיה של האישה ונסכה אור על תחושותיה ורצונותיה. פרסום ספר כתוב בידי אישה ועוד בשפה העברית נחשב אותה עת על ידי גורמי הממסד הרבני לפריצות (!) ורק בעמל רב הצליחה להוציא לאור את ספרה הראשון כשהיא מסתתרת תחת שם העט נפ"ש (ראשי תיבות של שם נעוריה, נחמה פיינשטיין).
בספירה הציבורית יזמה מהלכים מחוללי שינוי. להבנתה, המהפכה הציונית אינה רק מהפכה לאומית-מדינית, אלא גם מהפכה חברתית ומגדרית. היא הקימה מערך התנדבות המבוסס על עבודת נשים שסיפק שירותי רווחה, בריאות וסעד לנזקקים. במסירות וביעילות העניקה סיוע כולל משפטי לאנשים שקופחו באופן שיטתי ולאלה שזכויותיהם נפגעו. שנים רבות פעלה לקידום מעמד האישה. בתבונה ובתושיָה חוללה מהפכה והייתה הראשונה שהובילה בהצלחה את מאבק הנשים לזכויות שוות בארץ ישראל!
מירה כהן
חוקרת ומרצה מנוסה, בעלת תואר מוסמך (M.A ) ביהדות זמננו, אוניברסיטת תל-אביב. מחברת הספר "נפ"ש ראשונית", אודות נחמה פוחצ'בסקי, הראשונה שהובילה בהצלחה את מאבק הנשים לזכויות שוות בארץ ישראל..
